סל כביסה

עִם הַכְּבִיסָה אֲנִי יְכוֹלָה לְהַסְכִּין.

הַסַּל שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו

וַאֲנִי יוֹם אַחַר יוֹם

מְרוֹקֶנֶת אוֹתוֹ וְחוֹזֵר חָלִילָה

וְהוּא עוֹמֵד לוֹ שָׁם, כְּמוֹ מַקְנִיט אוֹתִי

מַזְמִין אוֹתִי לְעִמּוּת בְּפִילוֹסוֹפְיָה קִיּוּמִית

וְקוּרְץ לִי

שׁוּם דָּבָר לֹא זָז

יוֹם רוֹדֵף יוֹם, הִנֵּה אַתְּ רוֹאֶה דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה

שֶׁלֹּא תַּחְשְׁבִי שֶׁהִתְקַדַּמְתָּ לְאַנְשֶׁהוּ

וּבוֹ זְמַנִּית לוֹחֵשׁ לִי

הַזְּמַן עוֹבֵר גְּבֶרֶת

אַל תִּתְבַּלְבְּלִי

אֲבָל אֲנִי מוּכָנָה לַמִּשְׂחָק שֶׁלּוֹ

מְדַמְיֶנֶת אוֹתִי בְּחַוָּה נִדַּחַת

מְשַׁפְשֶׁפֶת בְּמֵי הַנַּחַל אֶת הַבַּדִּים

עִם סִנַּר לָבָן גָּדוֹל

נוֹתֶנֶת לְיָמִים לַחֲלֹף עַל פְּנֵי

לַקְּמָטִים לְהִוָּצֵר בִּצְדָדִי

אֲרוּחַת הָעֶרֶב הִיא הַבְּעָיָה, נִתְקֶלֶת בִּי בְּעִמּוּת חֲזִיתִי.

לֹא מְשַׁנֶּה מָה, תָּמִיד תַּפְתִּיעָהּ

תַּכְרִיז בְּכָזֹאת הִתְנַשְּׂאוּת

עִם יָדַיִם עַל הָאַגָּן

תִּנְשֹׁף לִי לְתוֹךְ הָעֵינַיִם

דַּארְלִינְג נַחֲשִׁי מִי פֹּה שׁוּב

וַאֲנִי

תָּמִיד לֹא מוּכָנָה

תָּמִיד אֲבוּדָה

תָּמִיד מַרְגִּישָׁה שֶׁהִיא מַשִּׂיגָה

בַּמֵּרוֹץ אֶל קִצּוֹ שֶׁל יוֹם

כָּל עֶרֶב מֵחָדָשׁ

בּוֹנֶה אֶל מוּלָהּ בִּצּוּרִים

נוֹתֶרֶת בְּהִתְנַגְּדוּתִי

מִתְכַּחֶשֶׁת לָהּ, וְשׁוֹכַחַת אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ

לִהְיוֹת מֻפְתַּעַת גַּם לְמָחֳרָת.