מקסימום נועה ומרגי

מאז השבת ההיא

אני מתחמקת משירים בעברית

מקסימום נועה קירל או מרגי

אבל לא שירים ישראליים כאלה, עבריים

שמנגינותיהן כרוכות בנימי הנשמה

ויכולות לחדור מבעד לכל חומות הבטון שהקמתי

לא טוב לי עכשיו

מילים עבריות שיודעות לפרוט

ולהעיר

את אלפי שנות העם

להקים משנתם דורות ישנים

ניגון אחד כזה יכל לפרק את הכל

עד שההיא בפנים שזועקת בדממה

"זה קרה לנו איך זה קרה לנו"

תצרח ללא הכרה

ואז אתה ילד

מגיע מהגן

מספר לי בעיניים בורקות

ששמעתם היום את 'ההר הירוק'

וליבי מתכווץ

"זה עושה צמרמורת בגוף"

אתה מספר ואני מבינה

הדורות כולם, הם כבר לא רק שֶׁלָּךְ

שלו הם גם

והוא שלהם

העיניים שלך נוצצות כאילו גילית פלא

כשהעברית מתנגנת בליבך

ואני

מדמיינת את ידך מושטת אליי

נושמת עמוק

מדליקה את השיר

המילים היפות עוברות בינינו

אנחנו חוצים את ים העצב

אבל ידך בידי שומרת עלי

זאת ילדותי השניה